ההורים באים לבקר

ההורים שלי התגעגעו אז הם עלו על טיסה של 20 שעות כדי לבקר אותי.
פייר, כל הכבוד להם.

כדי שלא יגידו שאני לא מארח אותם יפה, הקרבתי את המיטה הנוחה שלי בדירת הפאר שגוגל פירגנה לי לטובתם בזמן שישנתי על מזרן מתנפח בסלון. הלילות היו... לא אידיאליים, אבל בתמורה ההורים הכינו לי אוכל. דיל לא רע בכלל.

חרשנו את קליפורניה לאורכה ולרוחבה, עד כמה שזוג הורים בני +65 ובנם חסר הסבלנות יכולים לחרוש את המדינה. אני נהגתי, האוטו ההיברידי נתן עבודה יפה, הרדיו ניגן את המוסיקה האהובה עלי שאני לא בטוח שאבא נהנה ממנה במיוחד כי הוא ישן ברוב הנסיעות, ואמא ישבה לידי במושב הקדמי ו"הסבירה" לי דברים. "הנה סנטה מוניקה!", אמרה לי אמא כשעברנו ליד השלט ליציאה לסנטה קלרה (בין סן חוזה לסאניווייל לגיאוגרפים שביניכם). נסענו צפונה ודרומה והאוטו לקח אותנו לסן פרנסיסקו ועל גשר ה-Golden Gate, למשחק כדורסל ב-NBA באוקלנד ואפילו עד לסנטה קרוז.

להלן מקבץ חוויות מתומצת:

ביקור במשרד

אבא לא רצה ללכת הרבה אז העליתי אותו על אופני צילום של Google Street View

במוזיאון המדע, בתוך יער גשם מלאכותי ענקי,
פרפר נחת על היד של אמא שלי והיא לא ידעה את נפשה מאושר

עם אבא בגן התה היפני בפארק Golden Gate

מושבה של אריות ים על המזח בסן פרנסיסקו

אמא ואני אוכלים גלידה של Ben & Jerries וברקע רואים את אלקטרז
(לא היינו שם בגלל השבתת הממשל בארה"ב)

אבא ואמא ליד פסל האדם החושב של אוגוסט רודן
(ההורים גרים ברחוב רודן בקרית אתא והיה להם מאוד חשוב להצטלם ליד הפסל)

משחק כדורסל, Oakland Warriors נגד Portland Trailblazers

באמצע השבוע ההורים טסו לווגאס והשאירו אותי לבד בדירה כי התגעגעתי לחיי הרווקות ולמיטה הנוחה שלי. אגב, ההורים הזמינו את הטיסה והמלון וכרטיסים להופעה בלי סוכנות נסיעות, בעצמם, באינטרנט! כל הכבוד להורים הטכנולוגיים שלי.

אמא מחוץ למלון בווגאס
(ההורים טוענים שהם לא הימרו; מאמינים להם?)

אבא שלי אוהב להיסחב עם מיליון מזוודות, שיהיה לי בריא

עובדה מעניינת: האמריקאי הממוצע ממעט לנסוע לחופשות מחוץ לארה"ב, ולכן בתי המלון בווגאס יצרו העתקים של אתרים מפורסמים ברחבי העולם כדי שחבר'ה פה יוכלו להגיד שהם היו במגדל אייפל בלי להחתים את הדרכון

כמובן שהחופשה-בתוך-חופשה הזאת לא באה בחינם, כי הייתי צריך לאסוף את ההורים בחזרה משדה התעופה. אם כבר אז כבר - לקחתי שברולט חשמלית ונהניתי מנסיעה שקטה וקלה לשדה ובחזרה. בנסיעה חזרה ביקשתי מההורים לספר לי מה הם ראו ועשו בווגאס, והם סיפרו על בתי המלון ועל הקזינו ועל מופע של +Cirque du Soleil שהם ראו, אבל דבר אחד הלהיב אותם במיוחד - הם פגשו את חיים טופול בשדה התעופה בטיסה בחזרה! חיים טופול! האגדי! באמת!! (הדברים שמלהיבים את ההורים שלי...)

אגב שיחות בזמן הנסיעה, אני חייב להודות שלא תמיד הייתי סבלני. אבל לזכותי ייאמר - ההורים קצת חופרים...

• "איזה כביש זה?" (מה אכפת לכם, אתם גרים פה?)
• "מה המהירות המותרת?"
• "פה זה פאולו (פאלו) אלטו, דודה שלך גרה פה פעם" (לפני עשרים שנה)
• "אתה בטוח שאתה לא נוסע מהר מדי?"
• "הנה סנטה ברברה!" (ליד השלט ליציאה לסנטה קלרה)
• "אתה צריך לקנות משהו חם ללבוש, יורד פה שלג בחורף" (לפי האתר של השירות המטאורולוגי הפעם האחרונה שירד שלג הייתה ב-1962)
• "כמה זה 90 מייל לשעה בקמ"ש?"
• "כל כך הרבה?!"
• "לא כדאי שתאט קצת?"
• "לא היינו אמורים לרדת בסנטה מריה?" (אחרי היציאה לסנטה קלרה)
• "לא קר לך?"
• "לא יורד פה שלג?"
• "לא? אפילו לא גשם?"
• "אבל שלג, יורד פה לפעמים?"
• "לא קר לך בשרוול קצר? אין לך עליונית?" (הערת העורך: "עליונית" היא המילה הכי פולנית שיש)

הורדתי את ההורים בדירה ושלחתי אותם להסתובב קצת בעצמם בזמן שחזרתי לעבודה וניסיתי להספיק לסיים דברים לדד-ליין של Android 4.4 (הוצאנו גרסה! בזמן! הידד!). אבא למד להזמין מונית באפליקציית Uber (המקבילה המקומית ל-GetTaxi), כל הכבוד אבא! המונית לקחה את ההורים לקניון outlet עצום, שם הם בילו שש שעות במסע קניות חסר פשרות וחסר מעצורים.

בסוף השבוע הלכנו לאכול ארוחת בוקר עם חבר ישראלי (תודה +Nadav Rotem על ההזמנה!) בדיינר אמריקאי אמיתי (המשמעות: פנקייקים של 1200 קלוריות; אני הזמנתי סלט). אגב, למרות שנדב עובד באפל ואני עובד בגוגל אנחנו נפגשים בערך פעם בשבוע לרוץ, כשהתינוקת השניה של נדב לא חולה או משהו כזה. המסקנה: חברויות מהצבא מנצחות יריבויות מהתעשייה.

בכל מקרה, חזרה לעניין - אחרי הפנקייקים הודנו לנדב ונסענו לטייל עוד קצת. היינו בשוק איכרים בסאניווייל ואחר כך נסענו לסנטה קרוז (לא סנטה מוניקה, או סנטה ברברה, או סנטה מריה, או סנטה קלאוס).

אבא מצלם אותי עם הפנים לשמש

בראשון לפנות בוקר הקפצתי את ההורים לשדה התעופה בפעם האחרונה לביקור הזה, והם עלו על המטוס בחזרה לארץ. עכשיו נראה לי שאני חייב להם ביקור גומלין. להתראות בשנה הבאה!