יום שני, 25 בנובמבר 2013

השירותים המתקדמים של גוגל

בעמק הסיליקון נהוג לומר שעובדי גוגל הם כל כך מפונקים שהחברה עושה בשבילם הכל חוץ מלנגב להם את התחת. ובכן, אני כאן כדי לבשר לכם שזה פשוט לא נכון!


בחדרי השירותים במשרד אפשר למצוא לצד משתנות ואסלות רגילות גם מושבי אסלה אלקטרוניים כמו זה שמופיע בתמונה.
מושב האסלה המשוכלל מהווה ללא ספק אחד הפיתוחים הגדולים של השנים האחרונות. לצד האינטרנט והטלפון החכם, האסלה האלקטרונית נמצאת במקום הגבוה ששמור לאותם הדברים שבאמת חוללו מהפכה ששינתה את פני העולם לעד. לפחות עבורי.
עברו הימים של ישבן קר בבוקר חורפי, של גירוי לא נעים בלחיי האחוריים בשל ניגוב יסודי במיוחד ושל סימנים אדומים שנותרים לעיתים על אזור האגן לאחר ישיבה ממושכת בעקבות מה שהתחיל כמשחק Candy Crush תמים והתגלה כמסובך הרבה יותר מהמצופה.
האסלה האלקטרונית מציעה מספר פונקציות חיוניות למשתמש:

1. מושב האסלה מחומם לטמפרטורה מפנקת. זה לא מרגיש כמו להתיישב על כיריים של תנור אבל גם אין את התחושה של לשכב על קבר בשביל לבצע את תנועת המעיים של הבוקר.

2. מבחינה ארגונומית, המושב מרגיש כאילו היצרן לקח את כל מה שהמין האנושי למד על כסאות משרדיים יוקרתיים במאה השנים האחרונות ויישם אותו לכדי אסלה. הישיבה נוחה גם כאשר המשתמש נדרש לתת את הדעת באריכות לנושא המטבוליזם.

3. הפונקציה שמהווה השדרוג המהפכני ביותר היא יכולת השטיפה המתקדמת. רבותי, עברו הימים של נייר הטואלט. ממש כמו בסצינה הקלאסית של "the three sea shells" מהסרט Demolition Man אני נזכר בימים שבהם נדרשתי לנגב את פתחי שריר הטבעת באמצעות מוצר נייר רך ורב שכבתי ונתקף לא רק בחלחלה ובהלם תרבותי כמו של מגלה ארצות שפוגש שבט ילידים פרימיטיביים, אלא גם קצת ברחמים עצמיים.
את השטיפה ניתן לבצע בשלושה מצבים - זרם קדמי, זרם אחורי ובקרה שמחליפה לסירוגין בין הכיוונים. שני הזרמים עדינים אך יעילים ומכוונים בול למטרה. השטיפה מהירה ונוחה ולא מותירה רטיבות - מסיימים, לוחצים על הכפתור, מחייכים לעצמכם חיוך של הנאה תמימה, קמים והולכים. שטיפת הידיים הפכה מהרגל סניטרי חיוני לסתם הרגל.

לסיכומו של עניין, ממש סבבה לחרבן במשרד.


נ.ב. לאחרונה אני מקבל הרבה תגובות חיוביות על הבלוג בלשון "נהניתי מאוד לקרוא" ומחמאות אחרות. נהנתם לקרוא את הפוסט המחורבן שלי? בבקשה, ספרו לי ולחבריכם! יש תיבת תגובות בעמוד למטה, יש תגובות בפייסבוק ואפשר גם לשלוח תגובה בדואר - כתובתנו למכתבים: אולפני הטלויזיה החינוכית ת.ד. 7139 רוממה ירושלים.

יום שני, 18 בנובמבר 2013

Work Hard, Play Hard

שוב שלום לקהל הקוראים שלי,

חלקכם שמו לב שמאז הפוסט האחרון עברו למעלה משבועיים, ובאופן כללי התדירות של העדכונים יורדת. זה לא כי לא אכפת לי ולא כי אני עצלן (אני עצלן בלי קשר), זה פשוט כי העבודה באנדרואיד היא ק-ש-ה. יש המון לחץ, יש דד-ליינים כל הזמן, משימות שחשבת שסיימת נפתחות מחדש כשמגיע פידבק לא מחמיא מכל מיני בדיקות והתחרות ממש לא קלה. הרבה מאוד מהידע שצברתי באזורים אחרים של גוגל פשוט לא רלוונטי כאן ויש המון דברים חדשים ללמוד במקומו.

אז אם עובדים כל כך קשה, לא רק בקבוצה שלי אלא לכל אורך Silicon Valley לפי חברים שעובדים ב-Apple או ב-LinkedIn או ב-Facebook, איך נחים ואיך מחזירים את השפיות? יש כאלה שאוהבים לצטט את המוטו "work hard, play hard" שאומר הרבה דברים, אבל בשבילם זה אומר שבמהלך השבוע קורעים את התחת ובסופ"ש קורעים את הכבישים ונהנים מכל מה שיש לקליפורניה להציע. אני מנסה את ההרגל הזה, ובינתיים, וואלה, הולך די טוב.

לפני שבועיים קבוצה גדולה של ישראלים מהמשרד של גוגל בתל אביב באו לפגישות עבודה ב-Mountain View, אז אני ועוד כמה ישראלים מהסביבה ניצלנו את ההזדמנות והצטרפנו אליהם לטיול ל-Napa Valley.


נאפא הוא אזור מפורסם בקנה מידה עולמי (מסתבר) בתעשיית היין שלו. זה גם אחלה מקום לתיירים שרוצים לבוא לסיור ביקבים, לעשות כאילו הם מתעניינים ואפילו מבינים ביין, בעצם להחליט באמצע הסיור שזה לא כזה מעניין ולהתעייף, לשאול אחד את השני שאלות כמו "מתי מגיעים לטעימות" ו"כמה כוסות זה בחינם", להגיע סוף סוף לטעימות, לגלות שמה שנותנים בחינם זה בהחלט מספיק כדי להשתכר, להרגיש לא נעים על זה ששילמנו רק על הסיור ולהחליט לקנות בקבוק יין, לחפש בתפריט מה הכי זול, לפתוח את בקבוק היין החדש שקנינו בחגיגיות ולצלם תמונה קבוצתית יפה. אז הנה:


המקום עצמו מאוד יפה והסביבה כל כך ציורית שאתה מרגיש מחויב לעצור לצד הדרך ולצלם.

המדריכה מסבירה לנו על סוגי גפנים והמבקרים האחרים בקבוצה מתחילי להשתעמם 


מאיה ואני בטעימות

אהוד ואני בטעימות - "תעשה דאק פייס, זה מצחיק"

אפשר בקבוק קטן למזכרת?

מהיקב המשכנו (קצת שיכורים) למסעדת טאפאס נ-ה-ד-ר-ת בדאונטאון נאפא, שם אכלנו בערך מיליון מנות שונות וכנראה שעשינו רעש במסעדה כמו של עשרים אנשים.

בסופ"ש האחרון נסענו +Ehud Tamir+Maya Ben-Ari ו-+Barak Fargoun לפארק שעשועים מגניב שנקרא Santa Cruz Beach Boardwalk.


הפארק בסנטה קרוז הוא, לפי ברק, "המקום הכי אמריקאי שיש" - משחקי ירידים (דברים כאלה שצריך לזרוק עליהם כדור בייסבול ולהפיל אותם ואז זוכים בבובה), מתקני פארק קלאסיים (הפארק מתהדר בכך שיש לו רכבת הרים ממש ישנה משנות החמישים שעדיין פעילה, לא ברור למה זה מקור לגאווה), חדר arcade ענקי וביניהם המוני דוכנים מלאים באוכל שמנוני מגעיל ובשלל צבעים זוהרים ורעילים.

ברק לא ידע את זה אבל בפעם הקודמת שהייתי כאן המקום הזה היה אפילו יותר אמריקאי, כי בדיוק הייתה תחרות Chili Cookoff של עשרים קבוצות. הקבוצות השונות התחרו ביניהן לא רק במי מכין את הצ'ילי הכי חביב על הקהל אלא גם מי התלבש בתחפושת קבוצתית יותר שערורייתית ומי צועק כמו redneck הכי חזק. אכן חוויה אמריקאית אותנטית.

בתמונה: כל מיני פרסים שלא זכיתי בהם בדוכן שצריך לזרוק בו כדורי בייסבול על דברים

למרבה הצער הרבה מהמתקנים היו סגורים באותו יום, אבל כן הצלחנו לעלות על שתי רכבות הרים מגניבות ממש, כולל אחת שמסתובבת על ציר מרכזי תוך כדי הנסיעה וגרמה לכולנו לבחילה.


משם הלכנו לארקייד וקנינו כרטיס בעשרים דולר שהספיק להמווווון משחקים. ואם זה לא מספיק, היה להם גם Laser Tag!


החלטנו להירשם, למרות שהציפיות היו נמוכות (אהוד אמר ש"זה יהיה מה זה מאכזב"). כל כך טעינו! זה היה אדיר! המשחק מתנהל בתוך חדר עצום וחשוך מלא במכשולים לייזרים ועשן. במשך חמש דקות רצים, יורים, מתחבאים, יורים שוב, עוד פעם רצים ובעיקר ממש נהנים. יצאנו משם מתנשפים ומרוצים (אהוד אמר ש"וואי, איזה לא מאכזב זה היה!") ובהמשך היום נכנסנו לעוד משחק.

עוד דבר שאמרנו שבטח יהיה מאכזב (זה כבר נהיה הרגל) אבל היה ממש אדיר היה ה-Fright Walk.


ברק הציע שנלך לשם למרות ש"זה בטח מלא דברים כאלה שמפחידים ילדים קטנים" אז הלכנו. מהר מאוד גילינו שברק צודק, כשבכניסה ראינו אבא עם ילדה קטנה שבכתה ללא הפסקה, והאבא הסביר שהם יצאו די בהתחלה כי הבת שלו השתפנה. הבנו שאין דרך חזרה - אנחנו צריכים להוכיח את הבגרות שלנו ולעבור במסלול עד סופו.

בתוך ה-Fright Walk יש מבוך חשוך עם מפלצות שקופצות עליך ומנסות לגעת בך כשאתה עובר לידן, מראות שמעוותות את הבבואה שלך ומלאאאא אפקטים מגניבים. אהוד נתן לזה "ציון 6 בסולם הלא מאכזב", אכן מוצלח.

משם המשכנו למזח של סנטה קרוז לראות אריות ים ולאכול פירות ים (חוץ מברק שמקפיד על כשרות). אהוד הזמין ארוחת סרטנים וקיבל סינר מהודר.


השמש החלה לשקוע אבל לנו נשארו עוד הרבה מאוד קרדיטים בכרטיס של ה-arcade, אז הבנו שאין מנוס וחייבים לחזור לשם ולסיים את כל המשחקים. כמו בכל ארקייד טוב, אחרי כל משחק המכונה מדפיסה לך כרטיסים בהתאם לכמה טוב שיחקת, ובפינה של הארקייד אפשר להמיר את הכרטיסים בפרסים בשער חליפין מזעזע. מחק עם סמיילי עולה שני כרטיסים, בובה ענקית ומגניבה של קרמיט הצפרדע עולה 900 כרטיסים ומכונית על שלט עולה הון עתק של 13,000 כרטיסים. אהוד, ברק ואני שאנחנו במקור מאזור חיפה העלינו זכרונות מהמשחקיה בקניון חוצות המפרץ והחלטנו שבשביל הנוסטלגיה נבדוק אם יש להם כדור קופץ - ואכן היה להם! תמורת 41 כרטיסים קנינו כדור קופץ לכל אחד מאתנו (10 כרטיסים לכדור קופץ, אחלה דיל) ועם העודף נתנו לנו לקנות מחק-סמיילי ב-50% הנחה! טירוף.

השלל!

משם חזרנו צפונה והתפזרנו. ברק חזר הביתה, ומאיה אהוד ואני נשארנו לפרוזן יוגורט.


זהו, עוד סופ"ש נגמר ועוד שבוע של עבודה קשה מתחיל. להתראות בסופ"ש הבא!

יום שלישי, 5 בנובמבר 2013

דלעות, שלדים ומסע בין כוכבים

בוּ!! קורי עכביש מכסים את הקירות, דם מזויף מרוח על המראה בשירותים ואנשים לבושים כמו מפלצות מסרטים וסדרות טלויזיה. זה כמו פורים רק מפחיד - אני חוגג את Halloween הראשון שלי בארה"ב!

Halloween או ליל כל הקדושים בעברית הוא מנהג פגאני שאומץ על ידי הנצרות וכיום נחשב לחג לכל דבר בצפון אמריקה. הרקע לחג הוא מורכב אבל השורה התחתונה היא שזה הלילה האחרון שבו הרוחות של המתים יכולות להתהלך על פני האדמה ולנקום את נקמותיהן, וכדי לבלבל את הרוחות ולגרום להן לחשוב שהן בעולם המתים כולם מקשטים את הבתים שלהם בדברים מפחידים ומגניבים ומתחפשים ללוק סקייווקר ודארת' ויידר. אה, וגם יש ספיישל ממש מצחיק של הסימפסונס.


אירועי Halloween נפתחו מבחינתי ב-Googleween, מסיבת ה-Halloween המגניבה של גוגל.
אנשים עשו עבודה מדהימה על תחפושות מקוריות ויצירתיות! תראו בעצמכם:







אני מופיעה בתמונה הבאה, בתוך האנדרואיד הירוק העצום:


גם בובת האנדרואיד התחפשה במהדורה מיוחדת לכבוד Halloween:


כמה ימים אחרי המסיבה התקיימה תחרות של גילוף דלעות (או דלועים?). עוד אחד ממנהגי החג הוא לקחת דלעת, להוציא ממנה את כל הבפנוכו, לחתוך בקליפה שלה צורה מפחידה ואז לשים בפנים נר ובלילה זה נראה מפחיד כזה. נו, אתם יודעים, כזה דבר:


לקחתי דלעת וסכין ניגשתי לעבודה. הנה מה שיצא - סימון של מיקום על המפה לכבוד הצוות שלי, Android Location Team. איך יצא?


הסוד בשביל להחזיק את הנקודה באמצע הוא להעביר מהדק משרדי דרך הקליפה. ככה זה נראה מקרוב:


בצד של התמונה אפשר לראות את המילוי של הדלעת, שהשף הבטיח להכין לנו ממנו פשטידות דלעת.
עוד כמה חבר'ה ישבו שם והכינו דלעות מגניבות. לכל אחד היה רעיון מקורי אחר, והביצוע לא רע בכלל! הנה כמה דוגמאות:





אבל גולת הכותרת של אירועי החג הייתה Hallowmeme - מסורת מטופשת במיוחד שבמסגרתה עובדים נקראים להתחפש לדמויות מתוך Internet memes. למי שלא בעניינים, meme (מם) הוא רעיון שמתפשט מאדם לאדם במסגרת תרבותית, כמו וירוס ביולוגי אבל במקרה הזה זה יציר מחשבתי. Internet memes הם תמונות של דמות כלשהי, אירוע, שחקן או משהו אחר, בדרך כלל בסיטואציה מצחיקה, עם טקסט שמתאר מצב או הקשר כלשהו ומשמש להבעת רעיון או להעברת מסר. הרעיון שלי היה להתחפש לקפטן פיקארד מסטאר טרק שמופיע בהרבה מאוד memes ונחשב לפופולרי מאוד בגוגל. החבר'ה אהבו את הרעיון שלי ומצאתי עוד ארבעה מהנדסים אמיצים שהצטרפו לתחפושת משותפת! הזמנו מדים של סטאר טרק מאמזון, גילחנו את השיער כדי להיראות כמו השחקן פאטריק סטיוארט, והצטלמנו בפוזות המקוריות מהסדרה. יצא מדהים!

Tom מ-User Location Reporting בתפקיד פיקארד

Anup מ-PlaceSense בתפקיד פיקארד

Brian מ-Indoor Location בתפקיד פיקארד

Nathaniel מ-Android@Home בתפקיד פיקארד

ו... אמא, כדאי שתשבי...

Shai מ-Places API בתפקיד פיקארד

ועכשיו כולם ביחד!


סרטון מגניב שמסכם את כל העניין:


החדשות הרעות הן שקצת קר לי בראש כשאני יוצא מהבית מוקדם בבוקר. החדשות הטובות הן שהשיער יגדל בחזרה, מתישהו, וחוץ מזה זה היה לגמרי שווה את זה כי לדעתי אנחנו בטוח לוקחים את המקום הראשון! עדכונים מהשטח כשיהיה מה לעדכן.

מליל כל הקדושים נעבור ישר ליום המתים. ביחד עם הטאקוס והגוואקאמולי הגיע לקליפורניה גם החג המקסיקני Dia de los Muertos. ביום המתים מתאספות משפחות כדי לזכור את אהוביהן שעברו מן העולם. אבל במקום יום אבל, יום המתים הוא מין פסטיבל שמח שבו חוגגים את זכרם של המתים. נחמד.

הצטרפתי למצעד השנתי של יום המתים בסן פרנסיסקו. החוגגים הקבועים כבר הגיעו בתלבושות ובאיפור מתאים, ונשאו תמונות של יקיריהם שעברו מן העולם.



בסיום המצעד הגענו לפארק שבו היו כבר מוכנים מיצגי זיכרון מושקעים:





לסיכום זו הייתה חוויה חדשה ומעניינת! נסיים בנימה חיובית -

אנדרואיד בתלבושת חגיגית טיפוסית ל-Dia de los Muertos
חג שמח!