יום שני, 30 בספטמבר 2013

אטרקציות לסופ"ש

עוד סופ"ש הגיע, ושוב צריך לטייל ולבקר בכל מיני אטרקציות, כי הולי שיט, המקום הזה מפוצץ בדברים לעשות!

ביום שבת הייתי במקום שנקרא Sarah Winchester's Mystery House.

הבית של שרה וינצ'סטר. מסתורי?

בעלה של שרה וינצ'סטר, הממציא המפורסם של "רובה וינצ'סטר", נפטר בגיל צעיר. לאחר מותו המשיכו לפקוד את משפחתה של שרה אסונות נוספים - מחלות, תאונות, מוות במשפחה וסתם ביש מזל. שרה הלכה להתייעץ עם מדיומית (דבר שהיה עוד נהוג בזמנו, תחילת המאה ה-20) ושם קיבלה הסבר ברור למתרחש - הרוחות של כל אותם האנשים שנהרגו בידי הרובה של בעלה רודפות אותה, והן לא ינוחו עד ששרה תעבור לחוף המערבי ותבנה בין ענק. שרה חייבת לבנות ולבנות בלי הפסקה, וביום שהבנאים שלה יניחו את כליהם - הרוחות יפקדו אותה שוב.

שרה, אשה קטנה בגובה 145 ס"מ אבל נמרצת מאוד, לא בזבזה רגע ונסעה לסן חוזה, קנתה חלקת אדמה אדירה, תכננה ותכננה מבנים, גנים ומגדלים שבסופו של דבר הצטרפו לבית עצום וכך עשתה עד יומה האחרון.



בבית יש למעלה מ-100 חדרים, דלתות שנפתחות לתוך קיר חסום במקום לתוך חדר (ממש כמו במשרדי גוגל בתל אביב), גרמי מדרגות ספירליים שלא מובילים לשום מקום, חדרי אוצר סודיים, עמודים הפוכים ואינספור מאפיינים עיצוביים שמכילים את המספר 13 משום מה. בשל כך המקום זכה לכינוי Sarah Winchester's Mystery House. הסיור המלא בבית יקח אתכם דרך רוב החדרים, הגנים, האורוות, מתקנים שונים ברחבי הבית וגם למרתף הקריר והטחוב של שרה'לה. הסיור לא יקר, תגידו בכניסה ששי שלח אתכם ומוכרת הכרטיסים תענה לכם "מי?". מומלץ.

זווית אישית - במהלך הסיור רדפה אותי הרגשה מוזרה שכל הסיפור הזה מוכר לי מאיזה מקום. המדריך הזכיר עוד ועוד פרטים שנשמעו לי מוכרים מאיזה מקום... ואז הבנתי מאיפה! כשהייתי בכיתה ד' נתנו לנו לקרוא בשיעור אנגלית סיפור על הבית של שרה וינצ'סטר ואז למלא open clause לשיעורי בית, ועכשיו זה פתאום הכה בי! מוזר שזכרתי את זה. אולי זה קשור לרוחות שרודפות את הבית, ואולי המוח שלי סתם דפוק. מסתורי בהחלט.

לצערי אסור לצלם בפנים אבל מי שרוצה לראות עוד תמונות מבחוץ מוזמן לאלבום התמונות המלא.

מעבר חד - ביום ראשון (זה עדיין נחשב לסופ"ש פה, תתרגלו) הלכתי למוזיאון לתולדות המחשב. ה-Computer Science Museum מכיל תצוגות נהדרות, ממנגנוני חישוב עתיקים דרך המחשבים המכניים והאלקטרוניים הראשונים ועד למהפכת המחשב האישי על צורותיו השונות. מעניין ומומלץ! הכרטיסים זולים והמוצגים מרהיבים תודות לתרומות ממייסדי DEC, מיקרוסופט, IBM, גוגל ושאר עשירי העמק שתרמו ביד יפה.

מחשבון מכני, עובד בדומה לסרגל חישוב

מכשיר לניקוב כרטיסים שהשתמשו בו במפקד האוכלוסין של ארה"ב בשנת 1900

מכונה למיון כרטיסיות מנוקבות

מכונת האניגמה המפורסמת, שהנאצים השתמשו בה כדי להצפין מסרים בצופן שבעלות הברית הצליחו לשבור

המחשב האישי של Xerox PARC עם ממשק גרפי ועכבר, הקדים אז זמנו ונתן השראה לסטיב ג'ובס

משחקי וידאו ישנים

ארון השרתים המקורי של גוגל, היום הם נראים ככה

גולת הכותרת: הדגמה של המנוע ההפרשי של צ'ארלס בבאג', גרסה 2. אמיתי! כזה שעובד! וידאו!

סיכום: היה גיקי ומגניב, והסיורים המודרכים מומלצים. רוצים לראות עוד? הנה אלבום התמונות המלא.

יום שלישי, 24 בספטמבר 2013

חומוס בעמק הסיליקון

אם אתם מסתובבים בשדרה המרכזית של Palo Alto בין ה-Apple Store ל-Starbucks וחשקה נפשכם בחומוס, תוכלו להיכנס למקום של אורן.


אורן דוברונסקי הוא סטארטאפיסט מצליח (לפי הביוגרפיה שלו, אז קחו את זה עם קורטוב של מלח, או כפית של טחינה) שהתגעגע כל כך לחומוס בארץ שהחליט להקים את החומוסיה ביחד עם אשתו המסעדנית. קראתי למקום חומוסיה אבל האווירה היא בכלל לא של אבו חאסן - המסעדה תואמת לציפיות של המקומיים והאוכל תואם לציפיות שלי.

האווירה לא אבו חאסן; הסיסמא ל-wifi כן

אצל אורן תמצאו את המיטב שיש לחומוסיה תל אביבית להציע - חומוס עם תוספות, קבב, מג'דרה, סלט ישראלי וגולת הכותרת - בירה גולדסטאר ביבוא אישי. לקינוח יש מלבי או קרם בוואריה. מה להביא לך אדוני?



במקום יושבים הרבה מקומיים וגם ישראלים וערבים שבאו ליהנות מטעימה וניגוב מהבית. במזרח התיכון הם אולי אויבים, אבל פה הם פשוט ממש רוצים חומוס.

מי שבא לביקור מוזמן לחומוסשניצלצ'יפססלט על חשבוני.

יום שני, 23 בספטמבר 2013

ספורט אמריקאי, פרק ראשון: פוטבול!

בסופ"ש הלכתי לראות משחק פוטבול. למה? כי צריך! וכי זה כיף!


פוטבול זה משחק מאוד פשוט. 100,000 איש נכנסים לאיצטדיון ענק ויושבים מסביב לכר דשא עצום שמישהו צייר עליו סרגל של 100 יארד (כן, יש יחידה כזאת, יארד. חחח, יארד. אמריקאים טיפשים). יש שתי קבוצות של אוהדים - קבוצת הבית שמתלבשת במקרה של סן פרנסיסקו בצבע האדום, וקבוצת החוץ שבמקרה הזה הכילה אוהדים ממש שרופים שהגיעו כל הדרך מאינדיאנפוליס (לא הרבה) ולבשו כחול. הקבוצות מתחרות זו בזו בקטגוריות שונות - מי צועק עלבונות מלוכלכים יותר חזק, מי יותר שמן ומי יותר בהמתי. המשחק עצמו מחולק לארבעה רבעים, כאשר בין כל רבע האוהדים צריכים להידחף בתור לקנייה של כמויות מסחריות של חטיפים שמנים במיוחד - נקניקיות מטוגנות עטופות בבייקון, צ'יפס מטוגן בשום, דליים של סודה ובירה (אם היה אפשר לטגן סודה ובירה אז תהיו בטוחים שגם אלה היו מוגשים בשמן רותח) - ואז האוהדים חוזרים למקומותיהם ומתחרים זה בזה במי זולל יותר מהר.


אוהדים מנוסים במיוחד שמקפידים ללכת למשחק כל שבוע ולכן הם כבר כל כך שמנים שהם לא מצליחים להתרומם מהכיסא יכולים לרכוש את אותם חטיפים בדיוק במחירים מופקעים ממוכרים שמסתובבים ביציע ומתפקדים כמזללה ניידת.

בתמונה: מופע המחצית - בחורות רזות בלבוש מינימלי מעודדות את הקהל להתמיד בזלילה. היה גם מישהו שלבש חליפה של ציפ'מאנק (הרבה פחות מגניבה מהאנדרואיד שלי) ועשה קפואירה. מוזר.

למהדרין, המשחק לא מתחיל בשריקת הפתיחה אלא בבוקר, כשהאוהדים הכי שרופים מגיעים מוקדם לחניון שלא צריך לשלם בו עם טנדרים עצומים, פותחים את הבגאז' ומוציאים מתוכו ברביקיו, מערכת סאונד משוכללת, טלויזיה עצומה, יריעות אוהל מתקפלות שלא היו מביישות את הצבא האמריקאי, דגלי ארה"ב עצומים ועוד כהנה וכהנה. קוראים לזה Tailgate Party והמטרה היא לשתות כמה שיותר בירה בחניון לפני ששותים את הבירה של האיצטדיון.

בסוף המשחק הכריזו שהפסדנו אבל ממש לא הבנתי למה - אנחנו היינו רבים יותר וחזיריים יותר, בכלל לא ברור איך התוצאה הייתה 27:7 נגדנו. מישהו ניסה להסביר לי שזה קשור לאנשים שהתרוצצו על הדשא (שנראו הרבה יותר ספורטיביים מכלל האוהדים, אני חייב לציין), משהו עם טאצ'דאון וגולים (איזה גולים, אין שם בכלל שער) ואיזה עניין שקשור לכדור שהוא בכלל בצורה של ביצה. לא בטוח שהבנתי מה הלך שם אבל הם קוראים לכל האירוע הזה פוטבול (כל קשר לכדורגל אמיתי הוא מקרי בהחלט).
ממש מוזרים, האמריקאים האלה. אבל אני מה אכפת לי, נהניתי לאללה! סופ"ש הבא בייסבול?

יום שישי, 20 בספטמבר 2013

אני אנדרואיד!

הנה הפוסט המגניב שהבטחתי לכם.



למי שלא זיהה, זה אני בתוך החליפה של אנדרואיד!
אז מה הסיפור?
השבוע גוגל חוגגת 15 שנים להיווסדה. לקראת האירוע ההנהלה עודדה את העובדים לעשות דברים מיוחדים שקשורים למספר 15 ולארגן פעילויות שיציינו את המאורע, ואכן אנשים רבים נקראו לדגל. למשל - במשרד בתל אביב שממנו יצאתי עשו פירמידה אנושית של 15 אנשים, וערכו מירוץ מדרגות של 15 קומות (או 15×3 קומות למי שבכושר - ויש כאלה).
אחד האירועים הוא מירוץ של 15 ק"מ (מסתבר שהאמריקאים יודעים מה זה ק"מ; או שאולי זה בגלל ש-15 מייל זה קצת מוגזם). בסוף המסלול אחת האטרקציות למשתתפים (חוץ מבקבוק מים) היא אנדרואיד ענק שמברך אותם לשלום. חיפשו מתנדבים, אז התנדבתי! כי למה לשבת במשרד הממוזג עם אוזניות כשאפשר לרקוד בחוץ בחליפה חמה וכבדה.



בכל מקרה, השתדלתי לשחק את התפקיד כמו שצריך. כשאנשים פנו אלי עניתי להם בקול רובוטי "Hello human" וכששאלו אם אפשר להצטלם איתי אמרתי בקול מתכתי "Permission granted". היה מצחיק ואף אחד בכלל לא הרגיש שאני מתבשל בפנים. מזל שהיו לי בגדים להחלפה.

לסיכום, הנה תמונה של אנדרואיד אמיתי ששומר על הכניסה לבניין ממול.



ביום ראשון - הפתעה חדשה! מבטיח.

יום חמישי, 19 בספטמבר 2013

חג סוכות שמח!

באמצע גוגל, בין מגרש הכדורעף לדינוזאור, מצאתי היום סוכה.


אז מסתבר שיש לנו סוכה. וואלה.
תכלס ציפיתי ליותר... :)

וכעת לעניין אחר לגמרי -
שי מחפש מקומות חדשים להתאמן, פרק שני!

החדשות הטובות: היום גיליתי שיש אימוני איגרוף תאילנדי בחדר הכושר שנמצא ממש מול הבניין שלי, והלכתי לאימון. היה כיף ונחמד!
החדשות הרעות: בסוף האימון עזרתי למאמן להחזיר חלק מהציוד ובטעות שכחתי את כפפות האיגרוף שלי באולם. כשנזכרתי אחרי שעה וחזרתי לקחת אותן, הן כבר נעלמו... אולי מישהו חשב שהן שלו ולקח אותן. :(
מישהו ראה שתי כפפות איגרוף שחורות של Everlast? המוצא הישר מתבקש להחזיר אותן לבניין 45, קומה שניה, שולחן 2Q3F. תודה מראש.

עוד בענייני הספורט - היום נרשמתי למשהו שנקרא Core Performance. בגדול זו שיטה שבה מודדים את הביצועים שלך תוך כדי האימון ומתאימים לך תכנית במחשב שמשתנה בין אימון לאימון. היום עשיתי את ה"מבדקים" ומחר אני עושה את האימון הראשון, תאחלו לי בהצלחה. או משהו.

מחר - הפתעה מטורפת! פוסט מגניב במיוחד! מבטיח.

יום רביעי, 18 בספטמבר 2013

לשחות נגד הזרם

היום בבוקר הלכתי לשחות.


מה שנראה בתמונה כמו ג'קוזי הוא בעצם "בריכה אינסופית", או Infinity Pool. לגוגל יש שתי בריכות כאלה (אינסוף כפול שתיים!).
בריכה אינסופית היא כמו שילוב בין בריכה לבין מסלול ריצה בחדר כושר. הבריכה יוצרת זרם שהמתאמן שוחה כנגדו והחוויה היא ממש כמו בריכה רגילה לחלוטין. אפשר לשלוט במהירות של הזרם תוך כדי השחיה.
עשיתי אימון של 30 דקות בבריכה הזאת בלי בכלל להרגיש והיה ממש נחמד! אני בהחלט אחזור לכאן.

יום שני, 16 בספטמבר 2013

מחפש מקום חדש להתאמן; פרק ראשון

היום התחיל הפרק הראשון בסאגת החיפושים שלי.



הלכתי לשיעור ניסיון בג'יוג'יצו במקום של ראלף גרייסי. למי שמתמצא, השם גרייסי אמור לצלצל מוכר.
היה מוצלח ממש ואני שוקל ברצינות לחזור, אבל קודם כל צריך לעשות סיבוב חיפושים רציני. לקפוץ ישר על המקום הראשון שמוצא חן בעיני זו החלטה לא לעניין בהתחשב בכמות הזמן שאני מצפה להשקיע בזה. מה שאומר - צפו לעוד פרקים בסדרה "שי מחפש מקום חדש להתאמן".

חוץ מזה הייתי היום לראשונה באחד מחדרי הכושר בעבודה, שנמצא ממש בבניין ממול. יש להם מכשירים לא רעים בכלל, כולל מתקן בשביל מוט למשקולות שאף פעם לא ראיתי - בגדול זה מאפשר להתאמן עם משקל רציני בלי מאבטח, אבל המסגרת של המשקולות לא מנוונת את המתקן בצורה כזאת שהמתאמן עדיין צריך לשמור על שיווי המשקל של המוט. מסובך לי קצת לתאר את זה בלי תמונות ולא צילמתי, אז מי שסקרן מוזמן פשוט לבוא לכאן ולראות. :)

למרות מתקן המשקולות המרשים, האטרקציה האמיתית הייתה אופני הכושר. חוץ מאופניים רגילות יש להם אופני כושר שמשלבות משחק רכיבה אינטראקטיבי. אפשר לרכב במסלולים שונים, מרגישים את העליות והירידות, אפשר לרכב עם Pacer (שממש מופיע ויזואלית על מסך גדול כאילו שהוא רוכב על המסלול), יש מצבי אתגר שבהם צריך לנווט בין נקודות ציון במפה תוך כדי שמדוושים בהיסטריה, בקיצור כמו משחק תלת מימד אבל על אופניים (Bicycle Hero?). אחרי הרכיבה אפשר ליצור חשבון ולקבל סטטיסטיקות שאפשר לצפות בהן באפליקציה לטלפון. גימיק מגניב! עוד אחזור לשם.

יום שבת, 14 בספטמבר 2013

מנת יתר של שמש ודקלים

ברוכים הבאים ל-Santana Row ב-San Jose, עשרים מטר מהדירה שלי ואיפה שכל האמריקאים העשירים שגרים בסביבה הולכים לטייל, לשבת במסעדות שמגישות אוכל צמחוני אורגני, לעשות שופינג בחנויות אופנה יקרות מדי (כאלה מהסוג שמחוץ לחנות עומדת בחורה יפה שמדגמנת את הקולקציה החדשה) ובעיקר לפטפט אחד עם השני ולהגיד "Oh My God!!!" על כל דבר קטן.
אני יכול להתרגל לזה.









נסיים בשיר של מוניקה סקס, כי למה לא.



אין עדיין תכניות להלילה אבל אולי תזכו לתמונות של כונפות אמריקאיות מה-valley עומדות מחוץ למועדון נחשב ואומרות, ככל הנראה, OMG. הישארו עמנו.

Bay Bridge

אתמול בלילה אכלתי שליו מ-ד-ה-י-ם ב-Boulevard בסן פרנסיסקו. מהחלון אפשר היה לראות את ה-Bay Bridge במלוא תפארתו. איזו עיר!


יום שישי, 13 בספטמבר 2013

יום חמישי, 12 בספטמבר 2013