יום חמישי, 20 בפברואר 2014

הפעם ההיא שהלכתי לאיבוד ביער

השבוע היה סופ"ש ארוך במיוחד לרגל יום חופש לכבוד Presidents Day (חג אמריקאי מונפץ לחלוטין), אז לקחתי את האוטו ונסעתי ליער.
איזה אוטו? איזה יער?

אם אתם גרים בעיר ויש לכם אוטו you're gonna have a hard time כמו שאומרים. אפשרויות התחבורה בעיר מצוינות - אוטובוסים מהירים ואמינים, רכבת קלה, רכבת תחתית, מוניות ב-Uber (ה-GetTaxi המקומי), מסלולי אופניים על הכבישים וכמובן שתמיד אפשר ללכת. אבל למצוא חניה זה בכלל לא פשוט (סטייל תל אביב) אז אוטו זה קטע לגמרי מיותר.
ומה אם רוצים למשל לנסוע ליער לכבוד Presidents Day? בשביל זה יש שלוש חברות שונות שמציעות השכרת רכב מעכשיו-לעכשיו לפי שעה. תשלום של 85$ ל-ZipCar ויש לי פורד פוקוס חדשה פחות או יותר לכל היום כולל דלק וכולל ביטוח, והכי חשוב - אפשר להשמיע מוסיקה בסטריאו דרך Bluetooth.

איזה יער? Muir Woods כמובן.
ב-Muir Woods אפשר למצוא עצי Redwood ענקיים ויפהפיים, ובסביבה אפשר למצוא מסלולי טיול נהדרים, אבל חניה אי אפשר למצוא בכלל (בכל זאת יום חג). המשכתי על הכביש עוד כמה דקות עד שמצאתי מקום להחנות את הרכב לצד הדרך, ואז התחלתי ללכת לכיוון הכניסה לאתר. בדרך ראיתי את השלט הבא:


השלט מונה כמה מסלולים שונים שנראים קצרים ונחמדים, ולמטה יש מפה שנראית כמו לולאה סביב אגם קטן כלשהו במרכז האתר, כלומר אפשר להשלים סיבוב על השביל ואז להמשיך לכיוון האתר המרכזי. אמרתי לעצמי יאללה והתחלתי ללכת.

השביל לא איכזב בכלל והנוף היה יפהפה!


השביל ממשיך ואני נהנה מהנוף. השביל ממשיך עוד קצת ואני נהנה מהנוף. ועוד קצת, ועוד קצת... ולא נראה שהשביל פונה חזרה. איזו מין לולאה זאת? מבט נוסף על התמונה שצילמתי מקודם וקצת זום מראה שהמפה הקטנה עם מה שחשבתי שהוא לולאה קצרה היא למעשה... מפה של כל אזור מפרץ סן פרנסיסקו. מסתבר שהשביל הזה הוא חלק מרשת שבילים שעוברת דרך היערות, סן פרנסיסקו, אזור South Bay, ממשיכה צפונה עד לאוקלנד ועושה סיבוב ב-North Bay וסוגרת לולאה. אופס.

המשכתי על השביל בתקווה שיום אחד אחזור לציביליזציה והגעתי לכביש שדרכו הגעתי לאתר מלכתחילה, ומשם המשכתי ללכת בחזרה לכיוון האתר. עברו כבר ארבע וחצי שעות ואני קצת צמא, אבל למזלי הציל אותי "גזלן" שהקים דוכן שתיה ופיסטוקים לצד הדרך (להלן "איש הפיסטוקים"). נתתי לאיש הפיסטוקים 20$ בשביל פחית לימונדה קרה ושקית ניילון עם מיקס פירות יבשים (גזלן כבר אמרנו?) ובכוחות מחודשים המשכתי לצעוד עד שהגעתי ל... Muir Woods! היה לגמרי שווה את זה. להלן:






ב-Muir Woods אפשר למצוא עצי Redwood ע-צו-מים בגובה של גורדי שחקים קטנים שצומחים במשך מאות שנים או משהו כזה. אפשר להסתובב שם שעתיים שלמות עם מבט כלפי מעלה ולהתפעל ללא הפסקה. יצאתי עם תחושת אהבה לטבע וצוואר תפוס.

אחד הדברים הנהדרים בקליפורניה הוא הטבע המדהים שנמצא בכל פינה ונגיש לציבור. עשרים דקות נסיעה לשבילים לאופני הרים, ארבעים דקות ליערות, שלוש שעות לסקי. היכן אבקר בפעם הבאה? הישארו עימנו.

פוסטים אהובים מהעבר:

יום רביעי, 12 בפברואר 2014

Beach Blanket Babylon

בסופ"ש האחרון הלכתי לראות את המופע Beach Blanket Babylon ויצאתי בפה פעור.


Beach Blanket Babylon הוא מופע רביו (Revue) עדכני שמשלב דמויות מעולם הפוליטיקה, הספורט, המוסיקה, הטלויזיה והקולנוע עם שירה ריקוד ותחפושות. תחשבו מופע קברט באורך מלא עם עשרה אנשים בתחפושות מופרעות לחלוטין על במה קטנה מבצעים קטעי משחק וריקוד שיקרעו אתכם מצחוק כל שתי שניות.
השחקנים מחליפים תלבושות כל כמה דקות, הדיאלוג שנון בלי הפסקה והקהל פשוט מתפקע מצחוק ומשתולל מהרגע שהאורות נדלקים ועד שהמסך יורד.



המופע מתעדכן כל הזמן בהתאם לאירועים העכשוויים כך שאפשר ללכת שוב עוד שנה ולראות קטעים חדשים ודמויות חדשות (קצת מזכיר את ציפורלה).







הייתי ב-Broadway, הייתי בלונדון, ובכל זאת אני חייב להודות שזה ללא ספק המופע הכי מושקע שראיתי בחיי! הוידאו והתמונות לא מצליחים לתאר את העושר של החוויה ואת ההנאה שיש בבידור איכותי, מושקע ובטעם כל כך טוב, וכל זה במשך שעה וחצי וללא הפסקה.

Beach Blanket Babylon הוא מופע הרביו הכי ותיק בארה"ב. המופע עולה מספר פעמים בשבוע ב-Club Fugazi באזור North Beach בסן פרנסיסקו. בפעם הבאה שאתם באזור מומלץ לרכוש כרטיסים, ומומלץ להזמין הרבה זמן מראש - המופע אמנם עולה לבמה כבר ארבעים שנה ברציפות (!!) אבל עדיין כל הצגה מתקיימת בפני אולם מלא.

דבר אחרון שאולי תרצו לדעת - מהו מקור השם Beach Blanket Babylon?? ובכן... אין לי מושג.

יום שלישי, 4 בפברואר 2014

מוזיאון למכונות משחק מכל הזמנים

באזור תיירותי בצפון סן פרנסיסקו, על המזח בין שורה של מסעדות דייגים מעולות לסיור מודרך על צוללת ממלחמת העולם השניה, נמצא Musée Mécanique - מוזיאון למכונות משחק (arcade) מכל הזמנים.



כשאנחנו חושבים על מוזיאון, אנחנו חושבים על מיצגים שמותר להסתכל עליהם אבל אסור לגעת, על אנשים שמתהלכים באיטיות ובשקט בין חפצי אומנות יקרים ועל אווירה שונה לחלוטין ממה שתמצאו כאן. את השקט החליפו בצלצולים מכל הסוגים שמגיעים מאלף כיוונים שונים, וכאן מותר לגעת במוצגים - זה כל הרעיון.


הכניסה חופשית, רוב המשחקים עולים רבע דולר ויש הכל מהכל, כולל - לא תאמינו - משחקים בני למעלה מ-100 שנה שעדיין עובדים!



מכונות פינבול קלאסיות מכל הדורות


משחק הוקי קרח (המקבילה של כדורגל שולחן המוכר בארץ)


מין משהו כזה, שאם מכניסים אליו מטבע אז הדברים שבפנים עושים מין דבר שכזה, או משהו. כאילו, זו תזמורת שמנגנת. לא ברור למה.


משחקי חלל קלאסיים


המשחק המחשמל של משפחת אדאמס! שני המתמודדים צריכים להחזיק מוט מתכתי שמחשמל אותם באותה עוצמה, והראשון שעוזב מפסיד! אכזרי ומהנה במיוחד.


הכה בחפרפרות מכאניות ללא רחמים עם פטיש מרופד!


בדוק - האם אתה חזק יותר ממתאגרף מקסיקני מפלסטיק?


תיבות נגינה. הן מנגנות. זהו.


משחק פינבול מכאני קלאסי, בלי שום רכיבים דיגיטליים


עוד תצוגת אנימטרוניקה - הכנס מטבע וצפה בהם רוקדים.
לא עשה לי את זה.


מגדת עתידות - בגיל 21 תגיע לירח?


משחקי נהיגה קלאסיים

לא עמדתי בפיתוי ופרטתי שטרות למטבעות, ואת המטבעות שלשלתי במהירות לתוך מכונות משחק מכל הסוגים והדורות. האהובים עלי היו משחקי יריות שמשחקים בהם עם נשק "אמיתי" - חלק עם אקדחים, חלק עם רובים אוטומטיים ויש אפילו משחק עם רובה צלפים עם כוונת טלסקופית שבתוכה יש מסך.


הפעם הצלחתי לצאת מה"מוזיאון" בלי לפשוט רגל לגמרי. ובכל זאת, מדי פעם אני מוצא את עצמי חוזר לכאן לעוד משחק או שניים, או עשרה.

אהבתם? נהניתם? הנה עוד פוסטים אהובים מהעבר: