יום שני, 14 באוקטובר 2013

חידות בסטנפורד, דים-סאם בצ'יינהטאון

החיים בחו"ל שונים ונחמדים - במהלך השבוע קורעים את התחת בעבודה ועובדים מהבוקר עד הלילה (עם הפסקות נדיבות לחדר כושר ולמשחקים ולשטויות שיש במשרד), ובסופ"ש קורעים את העיר ואת הכפר.

ביום שבת הייתי בקמפוס של אוניברסיטת סטנפורד בפאלו אלטו והשתתפתי ביחד עם חברים מקומיים באירוע מגניב שנקרא Puzzle Hunt. בתחילת האירוע כל קבוצה מקבלת כרטיס עם הקדמה לעלילה בדיונית, תיק עם מגוון חפצים שונים ומשונים (במקרה שלנו: קוביות לבנות חלקות ללא ציורים על הפאות, חפיסת קלפים, ז'יטונים של קזינו, מפה של הקמפוס עם שמות של בתי מלון מפורסמים בלאס וגאס במקום שמות הבניינים האמיתיים, ופנס) שעדיין לא ברור מה יהיה תפקידם בהמשך ומעטפה חתומה. כשנשמעת שריקת הפתיחה כולם פותחים את המעטפות החתומות ומגלים בתוכן את החידה הראשונה.



בדוגמא הראשונה: סיפור הרקע מספר על לוח זמנים של הופעות כאשר חלק מההופעות מתקיימות באיחור. חלק מהזמנים באמת מאוחרים יותר מבדרך כלל - חישוב ההפרש נותן תוצאות שאם מסתכלים עליהן לא כמו על זמנים אלא כמו על תאריכים מקבלים חגים אמריקאיים לאומיים. אבל באחד הימים אין הצגה שמאחרת, ואיזה חג חסר? מה החשיבות של סדר ההצגות וסדר הימים? קבוצה שתגלה את התשובה תרכיב אות מכל אחד משמות החגים ותגלה מה סדר האותיות כדי לקבל מילה שהיא התשובה לחידה וגם רמז למקום בקמפוס שבו תינתן החידה הבאה.

ככה המשכנו דרך תשע חידות שלקחו אותנו למסע ברחבי הקמפוס (היפהפה!!) של סטנפורד במשך שבע וחצי שעות מעייפות. בכל תחנה חיכתה לנו חידה עם קונספט שונה - משחקי מילים, צפנים ידניים פשוטים, חפצים מוזרים שצריך להרכיב מהם... משהו, וכל החידות חוברו ע"י עלילה שמספרת על שוד נועז של קזינו בלאס וגאס. אחלה אימון למוח לסוף השבוע.

ביום ראשון נסעתי מוקדם בבוקר לסן פרנסיסקו, כאשר התחנה הראשונה הייתה סיור מודרך בצ'יינהטאון.



צ'יינהטאון של סן פרנסיסקו היא אחת הגדולות והחשובות מסוגה. היא מתחרה עם צ'יינהטאון המפורסמת של ניו יורק על מי הכי גדולה, מי הכי צפופה, מי הוקמה ראשונה, אבל כולם מסכימים שצ'יינהטאון של סן פרנסיסקו היא הכי יפה.



המדריכה המקומית סיפרה על ההיסטוריה המקומית ולקחה אותנו לכל מיני מקומות ברחבי העיר שלא ברור שהייתי מגיע אליהם בתור תייר עצמאי.


רוקחים מודדים עשבי מרפא להכנת תה מגעיל במיוחד בבית מרקחת סיני

במדפי בית המרקחת: משרה עכורה של סוסי ים, קרני צבי ו... שליה אנושית


מפעל לעוגיות מזל!

שוק דגים מלא בשרצים.
אלה שבתמונה קפואים אבל ממול היו אקווריומים גדולים מלאים בדגים, שפמנונים, צבי ים ועוד דברים שסינים אוהבים לאכול.

המדריכה סיפרה לנו על רפואה סינית, על חיי המשפחה והחברה ועל מנהגים סיניים מוזרים. אחד המנהגים המעניינים סובב סביב המתים, ולפיו ראוי שהמשפחה תשלח לאהוביה שעברו מהעולם מתנות לעולם הבא. הסינים הולכים לחנות מיוחדת שבה ניתן למצוא מאכלים, בגדים, דגמים של בתי פאר וכל מה שאפשר לקרוא לו מתנה, אבל הכל עשוי מנייר. ולא סתם נייר אלא נייר מיוחד שנשרף ממש מהר - רק מקרבים אותו לאש והוא נעלם בעננה של אש ועשן שעולה לשמיים. הנה כמה דוגמאות למתנה שאפשר להביא לסבא שמעבר לקבר:

סבא צריך מקום מכובד לגור, תשלחו לו בית פאר

סבא בטח רעב, תשלחו לו פיצה

סבא צריך משהו מכובד ללבוש, תשלחו לו חליפה

סבא צריך להתקשר לסבתא, תשלחו לו טלפון

סבא רוצה לעדכן את הבלוג, תשלחו לו לפטופ וטאבלט

כמו כל דבר שהסינים עושים - זה מנהג מוזר אבל גם מסקרן וצבעוני. אגב מנהגים מוזרים, משם המשכנו לתוך אחד הבניינים, לחדר קטן ואפוף בעננה סמיכה של עשן קטורת - נכון, מקדש בודהיסטי.


למדתי על מקור הדת הבודהיסטית, על תורתו של הבודהה וגם על דרכים שונות לנבא את העתיד. אחד התיירים בקבוצה היה אוהד של ה-New York Jets והשתמש בשיטה שדומה להטלת קוביה כדי לנבא האם הם ינצחו במשחק של יום ראשון (הקוביות ניבאו שלא, והם אכן הפסידו - אבל ברור שזה צירוף מקרים, נכון?) ואני שלפתי מקל אקראי מתוך קופסה וקיבלתי מתוכו שיר שאמור לספק תשובה לשאלות חשובות בחיי.


מישהו מצליח לקרוא מה כתוב? לא? אולי אנסה לשאול את החברים הסיניים בעבודה, את Wei או את Lifu או את Chengu או את... טוב, הבנתם. ודרך אגב, גוגל מפוצצת בסינים - הם שקטים, חכמים, ממושמעים ועובדים קשה מאוד, תוצר של תורת החינוך הסינית. עוד על כך בפוסט אחר.

נסיים במנהג קצת יותר מוכר שהגיע בסיום הארוחה במסעדה, אחרי שלוש מנות של דים-סאם, וגם סיפק לי נבואה יותר ברורה לגבי העתיד:


משם המשכתי לעוד יעדים יפים ומעניינים ברחבי העיר. הייתי בגנים הבוטניים של סן פרנסיסקו:


במוזיאון de Young ששוכן במרכז פארק Golden Gate:



וסיימתי ב-Sutro Heights בתצפית נהדרת על האוקיינוס השקט:


משם נסעתי חזרה הביתה לסן חוזה לעוד שבוע של עבודה קשה על אנדרואיד. אגב נסיעות, הפוסט הבא יוקדש כולו לכבישים ולמכוניות. הישארו עמנו!

יום שני, 7 באוקטובר 2013

סופשבוע של אנימציה וקסמים אחרים

סן פרנסיסקו כל כך יפה! האוויר נקי מאוד יחסית לעיר, בכל פינה תמצאו פארק מטופח עם אגם במרכז והעיר מפוצצת במוזיאונים ופסלים וכל מיני אטרקציות בלי סוף.

אגם קטן בפארק נחמד בצפון העיר, בין מטה LucasArts ל-Palace of Fine Arts

השבוע ביקרתי במוזיאון וולט דיסני. המוזיאון מנציח את קורות חייו של דיסני, מהילדות בחווה בקנזס דרך ההצטרפות ליחידת מתנדבים במלחמת העולם הראשונה, את תחילת הקריירה כאנימטור ומפיק, את ההיסטוריה המוקדמת של אולפני דיסני, העליות והירידות, השפעתה של מלחמת העולם השניה על דיסני ועל האנימציה האמריקאית בכלל, ההקמה של דיסנילנד ועד למותו של יזם ואיש עסקים מוכשר ויצירתי. מומלץ לבקר! מי שלא רוצה לנסוע עד לסן פרנסיסקו יוכל ליהנות מגלריות אונליין אינטראקטיביות.

מיצג דיסנילנד במוזיאון

מחוץ למוזיאון יש כר דשא ענק שפקדו אותו המוני משפחות שבאו לפיקניק המוני בשילוב עם Farmer's Market. "שוק חקלאים" הוא מקום שבו החקלאי מוכר תוצרת טרייה ישירות לצרכן העירוני במסגרת של מין פסטיבל מגניב וצבעוני. זוכרים את הפוסט על אוכל, עם האובססיה עם אורגני וכל זה? אז זה חלק מהעניין.

חגיגה בפארק, לחץ לפנורמה

משם נסעתי ברחבי העיר, כולל סיבוב במיוחד כדי לנסוע במורד רחוב Lombard (עוד על כל בפוסט נפרד), והגעתי לרובע המסחרי, שם צפיתי במופע קסמים בסגנון וודוויל.



הקוסם פיטר ג'קסון (בתמונה) ביצע קסמים מגניבים ומצחיקים בקלפים, טבעות, מנעולים, מטבעות, מטפחות והמון אביזרים אחרים ובעיקר בזריזות ידיים מדהימה. המקום נקרא Marrakech Magic Theater והעיצוב בהתאם. לפני המופע האורחים יושבים בחלל אפלולי שמעוצב בסגנון מרוקאי ומזמינים מתפריט שנבחר בהתאם. פיטר עובר בין המבקרים, מתעניין בשלומם ומהיכן הגיעו (הוא ישתמש בפרטים האלה אחר כך במופע) ועושה עבור כל אחד קסם פרטי מקרוב. הנה דוגמה:


המופע באורך של שעה וחצי עבר בלי להרגיש ונהניתי מאוד. נסיים בקטע הפתיחה של המופע (הסגנון לא מייצג את יתר ההופעה). אגב, לבוש בחליפה עם כתפיות, עם עניבת פרפר, תסרוקת "שביל בצד" ופנים רזות, פיטר ממש הזכיר לי את Matt Smith שמשחק בסדרה Doctor Who. רק היה חסר המבטא. בכל מקרה, צפו:

יום חמישי, 3 באוקטובר 2013

מרוב בריאות אפשר למות

נתחיל בשיר. אתם מוזמנים להתחיל לנגן את הקליפ ולהמשיך לקרוא עם מוסיקה ברקע.
זה חלק מהחוויה אז לא לרמות, ללחוץ Play עכשיו!



קליפורניה מאוד שונה מרוב ארה"ב. הסטריאוטיפ של האזרח האמריקאי הממוצע הוא על אדם שמן ועצלן שזולל מזון מהיר שמנוני ונוהג ברכב שטח 4x4 שזולל בנזין ללא מעצורים. בינתיים מסתבר שבקליפורניה האמריקאי הממוצע הוא... טוב, גם סטריאוטיפי מאוד, אבל הסטריאוטיפים שונים. בשלושת השבועות האחרונים למדתי שכדי להשתלב עדיף:
  1. לאכול בריא, או להיראות כמו מישהו שאוכל בריא, או להיות מאוד מודע לבריאות שלך.
  2. להעדיף אורגני, לקנות אורגני, לצרוך אורגני, לחרבן אורגני.
  3. לנהוג ברכב חסכוני בדלק, עדיף חשמלי (עוד על כך בפוסט נפרד).
היום נדבר על הנושא האהוב עליכם - אוכל.
את האמריקאי הממוצע תמצאו במשחק פוטבול, אוכל נקניקיה עטופה בבייקון ונאצ'וס עם גבינה מותכת בצבע זרחני. אגב, נאצ'וס במקסיקנית זה "איזה שמן, אתה באמת הולך לאכול את זה?". לא בבית ספרנו! "בטקסס", הסביר לי ידידי ראלף, כאשר הבוז ניכר בקולו, "כשהם אומרים שהם אכלו ירקות לארוחת צהריים הם מתכוונים לתפוח אדמה". כאן ירקות הם בצבע ירוק, הוא אמר והצביע על צלחת עמוסה בברוקולי מאודה.

לא ככה בקליפורניה. הכל כאן צריך להיות אורגני ("טבעי" זה לא מספיק), רזה, ממקורות ברי-קיימא (sustainable) וכדאי שיהיה ממרכיבים שגודלו בקרבת מקום (locally-sourced) כי אף אחד לא רוצה את דריסת הרגל הסביבתית שנובעת משינוע בינ"ל של מצרכי מזון על המצפון שלו.

קחו דוגמא מה-micro kitchens שלנו (ככה קוראים למטבחונים בגוגל). לצד מבחר מצומצם של שוקולדים באריזות מיני תוכלו למצוא הרבה מאוד חטיפים ונשנושים בריאים - אריזות קטנות של גזרים, כוסות של ירקות טריים חתוכים, וכמה חטיפים מוזרים במיוחד. צפו:


פרוסות אגס חתוכות ללא תוספות

חמאת בוטנים... בשקית

אגוזי מלך קצוצים מחווה מקומית, מהחקלאי ישר להיפסטר

מעין... סוג של... דבר אפוי כלשהו

קרקרים עם לנטיל (מתחרז עם מגעיל)

אפונים מיובשים בתוספת מלח, קריספי!

חטיף וואסאבי! החבר'ה הסינים פה מתים על זה! לא ברור למה!

במקרר תמצאו מעט משקאות קלים תוססים בתוספת סוכר ובעיקר מים בטעמים, תה קר (מהרכיבים הכי טבעיים ואורגניים שיש, מחקלאים מקומיים בלבד), משקאות אלוורה ועוד כל מיני, הממ, "פינוקים".
כדי לפצות אותנו על מבחר החטיפים הבריאים (ממממ, טעים!! בלעעעעחס...) יש בגוגל 30 חדרי אוכל שונים שמייצגים מטבחים שונים וסגנונות שונים ברחבי העולם. לכל חדר אוכל יש שם מגניב או משעשע שקשור לתרבות בגוגל או לטכנולוגיה. למשל: Big Table זה סוג של מסד נתונים פנימי וגם שם של חדר אוכל (עם שולחנות גדולים), ב-Blaze תוכלו לאכול ארוחת צהריים וגם לחשוב על מערכת ה-build הפנימית, בקפה GO (על שם שפת התכנות GO) אפשר לקחת סנדוויץ' בריא בהזמנה אישית ולמהר לפגישה הבאה, ובקפה יושקה (על שם הכלב של אחד המייסדים) אפשר לקחת קערת סלט גדולה ולאכול בחוץ מתחת לשמשיות. כל חדרי האוכל הם מזנון בשירות עצמי, חוץ מאחד - Badaal - שהוא בעצם מסעדה הודית שצריך להזמין בה שולחן מראש, מקבלים שירות ממלצר והארוחה מגיעה בכמה מנות. ממש כמו מסעדה אמיתית, רק בלי החשבון בסוף!

עד כאן לשבוע הזה. נסיים בקינוח: