החיים בחו"ל שונים ונחמדים - במהלך השבוע קורעים את התחת בעבודה ועובדים מהבוקר עד הלילה (עם הפסקות נדיבות לחדר כושר ולמשחקים ולשטויות שיש במשרד), ובסופ"ש קורעים את העיר ואת הכפר.
ביום שבת הייתי בקמפוס של אוניברסיטת סטנפורד בפאלו אלטו והשתתפתי ביחד עם חברים מקומיים באירוע מגניב שנקרא Puzzle Hunt. בתחילת האירוע כל קבוצה מקבלת כרטיס עם הקדמה לעלילה בדיונית, תיק עם מגוון חפצים שונים ומשונים (במקרה שלנו: קוביות לבנות חלקות ללא ציורים על הפאות, חפיסת קלפים, ז'יטונים של קזינו, מפה של הקמפוס עם שמות של בתי מלון מפורסמים בלאס וגאס במקום שמות הבניינים האמיתיים, ופנס) שעדיין לא ברור מה יהיה תפקידם בהמשך ומעטפה חתומה. כשנשמעת שריקת הפתיחה כולם פותחים את המעטפות החתומות ומגלים בתוכן את החידה הראשונה.
בדוגמא הראשונה: סיפור הרקע מספר על לוח זמנים של הופעות כאשר חלק מההופעות מתקיימות באיחור. חלק מהזמנים באמת מאוחרים יותר מבדרך כלל - חישוב ההפרש נותן תוצאות שאם מסתכלים עליהן לא כמו על זמנים אלא כמו על תאריכים מקבלים חגים אמריקאיים לאומיים. אבל באחד הימים אין הצגה שמאחרת, ואיזה חג חסר? מה החשיבות של סדר ההצגות וסדר הימים? קבוצה שתגלה את התשובה תרכיב אות מכל אחד משמות החגים ותגלה מה סדר האותיות כדי לקבל מילה שהיא התשובה לחידה וגם רמז למקום בקמפוס שבו תינתן החידה הבאה.
ככה המשכנו דרך תשע חידות שלקחו אותנו למסע ברחבי הקמפוס (היפהפה!!) של סטנפורד במשך שבע וחצי שעות מעייפות. בכל תחנה חיכתה לנו חידה עם קונספט שונה - משחקי מילים, צפנים ידניים פשוטים, חפצים מוזרים שצריך להרכיב מהם... משהו, וכל החידות חוברו ע"י עלילה שמספרת על שוד נועז של קזינו בלאס וגאס. אחלה אימון למוח לסוף השבוע.
ביום ראשון נסעתי מוקדם בבוקר לסן פרנסיסקו, כאשר התחנה הראשונה הייתה סיור מודרך בצ'יינהטאון.
צ'יינהטאון של סן פרנסיסקו היא אחת הגדולות והחשובות מסוגה. היא מתחרה עם צ'יינהטאון המפורסמת של ניו יורק על מי הכי גדולה, מי הכי צפופה, מי הוקמה ראשונה, אבל כולם מסכימים שצ'יינהטאון של סן פרנסיסקו היא הכי יפה.
המדריכה המקומית סיפרה על ההיסטוריה המקומית ולקחה אותנו לכל מיני מקומות ברחבי העיר שלא ברור שהייתי מגיע אליהם בתור תייר עצמאי.
ביום שבת הייתי בקמפוס של אוניברסיטת סטנפורד בפאלו אלטו והשתתפתי ביחד עם חברים מקומיים באירוע מגניב שנקרא Puzzle Hunt. בתחילת האירוע כל קבוצה מקבלת כרטיס עם הקדמה לעלילה בדיונית, תיק עם מגוון חפצים שונים ומשונים (במקרה שלנו: קוביות לבנות חלקות ללא ציורים על הפאות, חפיסת קלפים, ז'יטונים של קזינו, מפה של הקמפוס עם שמות של בתי מלון מפורסמים בלאס וגאס במקום שמות הבניינים האמיתיים, ופנס) שעדיין לא ברור מה יהיה תפקידם בהמשך ומעטפה חתומה. כשנשמעת שריקת הפתיחה כולם פותחים את המעטפות החתומות ומגלים בתוכן את החידה הראשונה.
בדוגמא הראשונה: סיפור הרקע מספר על לוח זמנים של הופעות כאשר חלק מההופעות מתקיימות באיחור. חלק מהזמנים באמת מאוחרים יותר מבדרך כלל - חישוב ההפרש נותן תוצאות שאם מסתכלים עליהן לא כמו על זמנים אלא כמו על תאריכים מקבלים חגים אמריקאיים לאומיים. אבל באחד הימים אין הצגה שמאחרת, ואיזה חג חסר? מה החשיבות של סדר ההצגות וסדר הימים? קבוצה שתגלה את התשובה תרכיב אות מכל אחד משמות החגים ותגלה מה סדר האותיות כדי לקבל מילה שהיא התשובה לחידה וגם רמז למקום בקמפוס שבו תינתן החידה הבאה.
ככה המשכנו דרך תשע חידות שלקחו אותנו למסע ברחבי הקמפוס (היפהפה!!) של סטנפורד במשך שבע וחצי שעות מעייפות. בכל תחנה חיכתה לנו חידה עם קונספט שונה - משחקי מילים, צפנים ידניים פשוטים, חפצים מוזרים שצריך להרכיב מהם... משהו, וכל החידות חוברו ע"י עלילה שמספרת על שוד נועז של קזינו בלאס וגאס. אחלה אימון למוח לסוף השבוע.
ביום ראשון נסעתי מוקדם בבוקר לסן פרנסיסקו, כאשר התחנה הראשונה הייתה סיור מודרך בצ'יינהטאון.
צ'יינהטאון של סן פרנסיסקו היא אחת הגדולות והחשובות מסוגה. היא מתחרה עם צ'יינהטאון המפורסמת של ניו יורק על מי הכי גדולה, מי הכי צפופה, מי הוקמה ראשונה, אבל כולם מסכימים שצ'יינהטאון של סן פרנסיסקו היא הכי יפה.
המדריכה המקומית סיפרה על ההיסטוריה המקומית ולקחה אותנו לכל מיני מקומות ברחבי העיר שלא ברור שהייתי מגיע אליהם בתור תייר עצמאי.
רוקחים מודדים עשבי מרפא להכנת תה מגעיל במיוחד בבית מרקחת סיני
במדפי בית המרקחת: משרה עכורה של סוסי ים, קרני צבי ו... שליה אנושית
מפעל לעוגיות מזל!
שוק דגים מלא בשרצים.
אלה שבתמונה קפואים אבל ממול היו אקווריומים גדולים מלאים בדגים, שפמנונים, צבי ים ועוד דברים שסינים אוהבים לאכול.
המדריכה סיפרה לנו על רפואה סינית, על חיי המשפחה והחברה ועל מנהגים סיניים מוזרים. אחד המנהגים המעניינים סובב סביב המתים, ולפיו ראוי שהמשפחה תשלח לאהוביה שעברו מהעולם מתנות לעולם הבא. הסינים הולכים לחנות מיוחדת שבה ניתן למצוא מאכלים, בגדים, דגמים של בתי פאר וכל מה שאפשר לקרוא לו מתנה, אבל הכל עשוי מנייר. ולא סתם נייר אלא נייר מיוחד שנשרף ממש מהר - רק מקרבים אותו לאש והוא נעלם בעננה של אש ועשן שעולה לשמיים. הנה כמה דוגמאות למתנה שאפשר להביא לסבא שמעבר לקבר:
סבא צריך מקום מכובד לגור, תשלחו לו בית פאר
סבא בטח רעב, תשלחו לו פיצה
סבא צריך משהו מכובד ללבוש, תשלחו לו חליפה
סבא צריך להתקשר לסבתא, תשלחו לו טלפון
סבא רוצה לעדכן את הבלוג, תשלחו לו לפטופ וטאבלט
כמו כל דבר שהסינים עושים - זה מנהג מוזר אבל גם מסקרן וצבעוני. אגב מנהגים מוזרים, משם המשכנו לתוך אחד הבניינים, לחדר קטן ואפוף בעננה סמיכה של עשן קטורת - נכון, מקדש בודהיסטי.
למדתי על מקור הדת הבודהיסטית, על תורתו של הבודהה וגם על דרכים שונות לנבא את העתיד. אחד התיירים בקבוצה היה אוהד של ה-New York Jets והשתמש בשיטה שדומה להטלת קוביה כדי לנבא האם הם ינצחו במשחק של יום ראשון (הקוביות ניבאו שלא, והם אכן הפסידו - אבל ברור שזה צירוף מקרים, נכון?) ואני שלפתי מקל אקראי מתוך קופסה וקיבלתי מתוכו שיר שאמור לספק תשובה לשאלות חשובות בחיי.
מישהו מצליח לקרוא מה כתוב? לא? אולי אנסה לשאול את החברים הסיניים בעבודה, את Wei או את Lifu או את Chengu או את... טוב, הבנתם. ודרך אגב, גוגל מפוצצת בסינים - הם שקטים, חכמים, ממושמעים ועובדים קשה מאוד, תוצר של תורת החינוך הסינית. עוד על כך בפוסט אחר.
נסיים במנהג קצת יותר מוכר שהגיע בסיום הארוחה במסעדה, אחרי שלוש מנות של דים-סאם, וגם סיפק לי נבואה יותר ברורה לגבי העתיד:
משם המשכתי לעוד יעדים יפים ומעניינים ברחבי העיר. הייתי בגנים הבוטניים של סן פרנסיסקו:
במוזיאון de Young ששוכן במרכז פארק Golden Gate:
וסיימתי ב-Sutro Heights בתצפית נהדרת על האוקיינוס השקט:
משם נסעתי חזרה הביתה לסן חוזה לעוד שבוע של עבודה קשה על אנדרואיד. אגב נסיעות, הפוסט הבא יוקדש כולו לכבישים ולמכוניות. הישארו עמנו!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה