יום שישי, 18 ביולי 2014

אוכל גורמה, בייסבול וביקור קצר בכלא

בסופ"ש האחרון הלכתי לכלא.

אבל לפני כן, ההורים הגיעו לביקור שני בקליפורניה מאז שעברתי לחיות בנכר. הם באו לסופ"ש קצר, שלאחריו הם טסו לקנקון במקסיקו למלון הכל-כלול מפואר, ובקרוב הם ישובו לביקור יותר ממצה בסן פרנסיסקו והסביבה. אז כדי להנעים עליהם את הסופ"ש לקחתי אותם לגריל יפני, למשחק בייסבול, למסעדת גרי דאנקו ולכלא. איזה בן נהדר אני! הלוואי עליכם שהיה לכם בן כזה, תאמינו לי.
אז לפי הסדר -

תופעה חדשה ומגניבה בסן פרנסיסקו היא מסעדות Shabu Bar בסגנון גריל יפני. הרעיון הוא שמקבלים צלחת עמוסה לעייפה בפרוסות דקות של בשר Kobe beef, עוד צלחת מפוצצת בירקות שורש למיניהם וסיר גדול מלא במים. במרכז השולחן עומדת פלטה חמה, והסועדים, במקום להזמין אוכל, לחכות למנה ולאכול, מבשלים לעצמם את האוכל.




התוצאה היא טעימה, משביעה וגם מעניינת!
אגב, Shabu זו אונומתופיאה ביפנית. אתם זוכרים שהמורה ללשון לימדה אתכם שמילים שנשמעות כמו מה שהן מתארות, כמו "בקבוק" ו"אש", הן אונומתופיאה? אז Shabu, לפחות ליפנים, נשמע כמו הקול שמשמיעים מים מבעבעים. שאבו... שאבווו... לא עובד על ישראלים כנראה.

למחרת הלכנו לראות משחק בייסבול באיצטדיון AT&T Park היפהפה שנמצא במרחק בלוק אחד בלבד מהדירה שלי.




זה היה משחק הבייסבול הראשון שלי, וגם של ההורים. המשחק נערך בין ה-San Francisco Giants המקומיים לבין, נו, למי אכפת. נראה לי קבוצה כלשהי מאריזונה.

בקצרה, הנה מה שאתם צריכים לדעת על בייסבול:
  1. תכלס זה די משעמם.
  2. יחסית לספורט זה לא אתלטי במיוחד.
  3. למרות #1 ו-#2, המשחק גרר אחריו יותר אהבת אוהדים ומסורות מאשר כל ליגת ספורט אחרת בעולם, ממה שיצא לי לראות.
  4. נקניקיות בלחמניה עם קטשופ חרדל חלפיניו ובייקון הן, כרגיל, חלק אינטגרלי מחוויית הספורט האמריקאית. אני לא ויתרתי על התענוג.
  5. אתם עדיין כאן? אוקיי. נא לקרוא את סעיף מספר 1 שוב.
  6. למרות השעמום הרב של המשחק, שמוגבר אף יותר ע"י העובדה שהוא אורך בין 3 ל-4 שעות, נראה שכולם ממש נהנים. האמת שגם אני נהניתי.
כרגיל קבוצת הבית הפסידה. למה כרגיל? כי עד היום הלכתי למשחק פוטבול, משחק כדורסל ב-NBA ומשחק בייסבול, ותמיד קבוצת הבית הפסידה. וזה למרות שבמשחק הקודם שלהם ובמשחק שאחריו הם דווקא ניצחו. הפעם סן פרנסיסקו הפסידה 2-0, ולמחרת במשחק שנערך מול אותה קבוצה בדיוק (הסידור של ליגת הבייסבול קצת מוזר) הם ניצחו 8-4 עם שני grand slams. בבייסבול grand slam נחשב למהלך הכי מרגש שיש, וזה כשהחובט חובט בכדור כך שהוא יוצא מהמגרש ואז זוכה לרוץ הקפה שלמה (home run), שזה בפני עצמו אירוע נדיר, אבל ב-grand slam צריכים להיות גם רצים בבסיס הראשון השני והשלישי, מה שאומר ש... מה שאומר שנרדמתם משעמום. בכל מקרה, זה בייסבול.
אבל הנקניקיה הייתה על הכיפאק.

אגב אוכל, בערב הלכנו לאכול במסעדת גרי דאנקו המפורסמת ליד החוף הצפוני של סן פרנסיסקו. גרי דאנקו היא מסעדה מד-הי-מה. זו כבר הפעם השניה שאני אוכל שם ואני לא יכול לחכות לפעם השלישית. הארוחה מורכבת מחמש מנות, כוללת wine pairing ופלטת גבינות אקזוטיות ומסתיימת לקול תרועה של מתקפת קינוחים חסרת פשרות. כדי שתזכרו אותם גם בבוקר שלמחרת, המלצר המדהים שלכם יתן לכם קינוח לקחת הביתה לארוחת הבוקר. פשוט תענוג.



למחרת עשינו את כל הדרך מהפסגה הקולינרית של העולם אל התחתית של התחתית, והפלגנו לאי אלקטרז.


באי אלקטרז תוכלו לבקר במבני בית הכלא הנטוש, שהיה ביתם של כמה מהאסירים המסוכנים ביותר שמדינת ארה"ב ידעה. שיא הביקור הוא בסיור במבנה בית הסוהר עצמו, שם אפשר לראות את התאים ולחזות בממצאים מקוריים מאירועים מיוחדים ממהלך ההיסטוריה של אלקטרז, כולל ניסיון בריחה שבו נהרגו שומרים ואסירים וניסיון בריחה נוסף שמזכיר את הסרט "חומות של תקווה".
אגב, בימים אלה אני צופה בעונה השניה של סדרת הכלא המעולה Orange is The New Black, כך שבין אלקטרז והסדרה הרצתי מלא בדיחות כלא בסופ"ש הזה. היו קטעים.


אז לא כולל שון קונרי בסרט "הפריצה לאלקטרז", כמה אנשים ברחו מהכלא? תלוי איך אתם מגדירים ברחו. לטובת מי שמתכוון לבקר במקום אני לא אפרסם ספוילרים לסיפור של אלקטרז, וגם לא ל-Orange is The New Black. צפיה מהנה!