יום שני, 7 ביולי 2014

גלשני אוויר באמצע שום-מקום

שלושה דברים יש בקליפורניה בשפע:

  1. טבע ומרחבים פתוחים.
  2. ספורט אקסטרים.
  3. גראס.
בסופ"ש נהניתי מלפחות שניים מהם ב-South Bay, והפעם הפעילות הייתה טיסה בגלשני רוח. נסעתי בערך שעתיים דרומה מסן פרנסיסקו עם כמה חברים ישראלים, ביניהם +Tali Gutman ו-+Misha Seltzer האגדיים, ועם עוד כמה חבר'ה אמריקאיים, שאחד מהם היה טייס חובבן והשני היה ממש נחמד והדיף ריח קל של גראס.

שממה מוחלטת וגלשני רוח

כשחשבתי על גלישת רוח, דמיינתי קפיצה מצוק ודאייה למרחקים ארוכים בחברת עופות דורסים לתוך נוף פסטורלי. מסתבר שזה אולי השיעור העשירי בגלישת רוח. בשיעור הראשון הולכים לאיזה חור תחת מלא גבעות באמצע שום מקום, דוחפים את הגלשן לראש הגבעה, רצים במורד הגבעה ומקווים לתפוס קצת רוח וגובה.

טלי מתאמנת בהנפת צירי גלשן

פייר, זה התחיל קצת מעאפן. בשלוש-ארבע גלישות הראשונות לא היה לי שמץ של מושג מה אני עושה. כל הקונספט של תמרון עם הרוח כנגד הגלשן והקטע הזה שהרגליים שלך פתאום עוזבות את הקרקע ואתה צריך להגיב מהר לאירועים שהאבולוציה לא הכינה אותך להתמודד איתם הוא קצת מורכב.

האמריקאי הנחמד שהריח כמו גראס מתרסק עם הגלשן

בערך בטיסה החמישית, פתאום הבנתי מה צריך לעשות ואיך העניינים עובדים והתחיל באמת להיות כיף! הצלחתי להשיג כמה פעמים גבהים ומרחקים לא רעים בכלל לשיעור ראשון והיה ממש נחמד.
ככה זה מרגיש מגוף ראשון, באדיבות מצלמת ה-GoPro שהחברים מהעבודה פירגנו לי במתנה.



האם אחזור לשיעור שני? יש מצב! הישארו עימנו.