ביום ראשון בשעה 3:20 בבוקר קיבלתי קריאת השכמה מהטבע. מצאתי את עצמי במיטה, ער בשעה מוקדמת מהרגיל, ורועד. "מוזר", חשבתי לעצמי, "אני לא מרעיד את המיטה", ואז הבנתי שכל הבית רועד. קמתי, נעמדתי מתחת לאחד המשקופים, ונעצתי מבט חשדני בציור קנבס גדול במיוחד שהיה תלוי מאחד הקירות ואיים ליפול. האיום לא התממש - למעשה שום דבר לא נפל, והרעידה הפסיקה אחרי כמה שניות.
חזרתי לישון, כי לכל הרוחות, 3:20 בבוקר, אי אפשר לבחור שעה נורמלית לרעידת אדמה?
מאוחר יותר התעוררתי וביררתי מה הנזק. מסתבר שחוויתי רעידת אדמה בעוצמה 6.4, החזקה ביותר שנרשמה במדינת קליפורניה ב-25 השנים האחרונות, שמרכזה בעמק נאפא המפורסם בשל תעשיית היין שלו, לא הרחק מהעיר עצמה. בעיר כמעט שלא נרשם נזק אבל בנאפא היה לאנשים פחות מזל.
לסן פרנסיסקו בפרט ולקליפורניה בכלל יש היסטוריה מעניינת של רעידות אדמה. קליפורניה היא ביתו של שבר סן אנדראס המפורסם, שאחראי ליצירת מפרץ סן פרנסיסקו וה-Golden Gate, וגם לגבעות האופייניות לעיר. השבר מככב במיצג חוויתי במיוחד במוזיאון המדע California Academy of Science, שם המבקרים יכולים בין היתר לעמוד בתוך מתקן המדמה בית אמיתי ולחוות את רעידת האדמה הגדולה של 1989 ואת רעידת האדמה העוד יותר גדולה של 1906.
ב-1989, כאמור, הייתה רעידת האדמה הגדולה ביותר מאז מאה שנים. הרעידה, בעוצמה 6.9, החלה באזור סנטה קרוז וזרעה הרס וחורבן בכל אזור South Bay ובערים סן פרנסיסקו ואוקלנד בפרק קצר של 15 שניות בלבד. התושבים הותיקים זוכרים את הנזק הרב שנגרם לבתים בעיר שבנויים על שיפועי גבעות, את קריסת ה-Embarcadero Highway והתמוטטות מוחלטת של מקטע של ה-Bay Bridge המפורסם.
האוטוסטרדה לא נבנתה מחדש - וטוב שכך, כי היא מכוערת ממש, והתושבים שנזכרו כמה יפה היה האזור לפני בניית האוטוסטרדה מחו כנגד שיקומה. את השאר בנו מחדש, וכיום מבקרים יכולים לנסוע על ה-Bay Bridge החדש שהוא אחד הגשרים היפים ביותר בעולם.
אבל הרעידה הגדולה באמת הכתה ב-1906, בעוצמה אדירה של 7.8 ולמשך דקה שלמה.
הנזק היה בלתי נתפס. בתים התמוטטו זה על זה כמו קוביות דומינו, אוניות במעגן נטו הצידה עד שנפלו על המזח ומחצו אותו תחת משקלן העצום, וצינורות גז נפערו וגרמו לשריפות מפלצתיות. כוחות צבא חברו לכוחות ההצלה האזרחיים וניסו לבלום את האש, וכשכל המאמצים נכשלו חיל ההנדסה נאלץ לפוצץ בתים לאורך בלוקים שלמים כדי ליצור גלים של הריסות שיבלמו את התפשטות השריפה. בשוך הקרבות מול הטבע נמצא כי מניין ההרוגים מהרעידה עצמה ומהנזק שבא אחריה הוא למעלה מ-3,000 איש.
אז מה עושים כדי להתכונן לרעידה הגדולה הבאה? קודם כל, מ-1906 ועד היום חלה התקדמות רבה בטכנולוגיית הבניין ושיטות להקמה של תשתיות. למדנו את מה שאפשר היה ללמוד וכיום הבניה בקליפורניה מוכנה להתמודד עם איתני הטבע. המוכנות לא נגמרת בבטון ובצינורות גז, וזו גם אחריות של התושבים לדעת מה לעשות ולאן ללכת כשיש רעידת אדמה, וגם לוודא שתמונות וחפצים אחרים תלויים היטב וצמודים לקיר כך שלא יפלו ברעידה.
אני בעיקר שמח שאני חי בעידן המודרני ולא ב-1906, ומקווה שבפעם הבאה הטבע יחכה לשעה נורמלית, נגיד תשע בבוקר, לפני שיחליט להעיר אותי משנת היופי שלי.
חזרתי לישון, כי לכל הרוחות, 3:20 בבוקר, אי אפשר לבחור שעה נורמלית לרעידת אדמה?
מאוחר יותר התעוררתי וביררתי מה הנזק. מסתבר שחוויתי רעידת אדמה בעוצמה 6.4, החזקה ביותר שנרשמה במדינת קליפורניה ב-25 השנים האחרונות, שמרכזה בעמק נאפא המפורסם בשל תעשיית היין שלו, לא הרחק מהעיר עצמה. בעיר כמעט שלא נרשם נזק אבל בנאפא היה לאנשים פחות מזל.
לסן פרנסיסקו בפרט ולקליפורניה בכלל יש היסטוריה מעניינת של רעידות אדמה. קליפורניה היא ביתו של שבר סן אנדראס המפורסם, שאחראי ליצירת מפרץ סן פרנסיסקו וה-Golden Gate, וגם לגבעות האופייניות לעיר. השבר מככב במיצג חוויתי במיוחד במוזיאון המדע California Academy of Science, שם המבקרים יכולים בין היתר לעמוד בתוך מתקן המדמה בית אמיתי ולחוות את רעידת האדמה הגדולה של 1989 ואת רעידת האדמה העוד יותר גדולה של 1906.
ב-1989, כאמור, הייתה רעידת האדמה הגדולה ביותר מאז מאה שנים. הרעידה, בעוצמה 6.9, החלה באזור סנטה קרוז וזרעה הרס וחורבן בכל אזור South Bay ובערים סן פרנסיסקו ואוקלנד בפרק קצר של 15 שניות בלבד. התושבים הותיקים זוכרים את הנזק הרב שנגרם לבתים בעיר שבנויים על שיפועי גבעות, את קריסת ה-Embarcadero Highway והתמוטטות מוחלטת של מקטע של ה-Bay Bridge המפורסם.
האוטוסטרדה לא נבנתה מחדש - וטוב שכך, כי היא מכוערת ממש, והתושבים שנזכרו כמה יפה היה האזור לפני בניית האוטוסטרדה מחו כנגד שיקומה. את השאר בנו מחדש, וכיום מבקרים יכולים לנסוע על ה-Bay Bridge החדש שהוא אחד הגשרים היפים ביותר בעולם.
אבל הרעידה הגדולה באמת הכתה ב-1906, בעוצמה אדירה של 7.8 ולמשך דקה שלמה.
הנזק היה בלתי נתפס. בתים התמוטטו זה על זה כמו קוביות דומינו, אוניות במעגן נטו הצידה עד שנפלו על המזח ומחצו אותו תחת משקלן העצום, וצינורות גז נפערו וגרמו לשריפות מפלצתיות. כוחות צבא חברו לכוחות ההצלה האזרחיים וניסו לבלום את האש, וכשכל המאמצים נכשלו חיל ההנדסה נאלץ לפוצץ בתים לאורך בלוקים שלמים כדי ליצור גלים של הריסות שיבלמו את התפשטות השריפה. בשוך הקרבות מול הטבע נמצא כי מניין ההרוגים מהרעידה עצמה ומהנזק שבא אחריה הוא למעלה מ-3,000 איש.
אז מה עושים כדי להתכונן לרעידה הגדולה הבאה? קודם כל, מ-1906 ועד היום חלה התקדמות רבה בטכנולוגיית הבניין ושיטות להקמה של תשתיות. למדנו את מה שאפשר היה ללמוד וכיום הבניה בקליפורניה מוכנה להתמודד עם איתני הטבע. המוכנות לא נגמרת בבטון ובצינורות גז, וזו גם אחריות של התושבים לדעת מה לעשות ולאן ללכת כשיש רעידת אדמה, וגם לוודא שתמונות וחפצים אחרים תלויים היטב וצמודים לקיר כך שלא יפלו ברעידה.
אני בעיקר שמח שאני חי בעידן המודרני ולא ב-1906, ומקווה שבפעם הבאה הטבע יחכה לשעה נורמלית, נגיד תשע בבוקר, לפני שיחליט להעיר אותי משנת היופי שלי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה