יום חמישי, 20 בפברואר 2014

הפעם ההיא שהלכתי לאיבוד ביער

השבוע היה סופ"ש ארוך במיוחד לרגל יום חופש לכבוד Presidents Day (חג אמריקאי מונפץ לחלוטין), אז לקחתי את האוטו ונסעתי ליער.
איזה אוטו? איזה יער?

אם אתם גרים בעיר ויש לכם אוטו you're gonna have a hard time כמו שאומרים. אפשרויות התחבורה בעיר מצוינות - אוטובוסים מהירים ואמינים, רכבת קלה, רכבת תחתית, מוניות ב-Uber (ה-GetTaxi המקומי), מסלולי אופניים על הכבישים וכמובן שתמיד אפשר ללכת. אבל למצוא חניה זה בכלל לא פשוט (סטייל תל אביב) אז אוטו זה קטע לגמרי מיותר.
ומה אם רוצים למשל לנסוע ליער לכבוד Presidents Day? בשביל זה יש שלוש חברות שונות שמציעות השכרת רכב מעכשיו-לעכשיו לפי שעה. תשלום של 85$ ל-ZipCar ויש לי פורד פוקוס חדשה פחות או יותר לכל היום כולל דלק וכולל ביטוח, והכי חשוב - אפשר להשמיע מוסיקה בסטריאו דרך Bluetooth.

איזה יער? Muir Woods כמובן.
ב-Muir Woods אפשר למצוא עצי Redwood ענקיים ויפהפיים, ובסביבה אפשר למצוא מסלולי טיול נהדרים, אבל חניה אי אפשר למצוא בכלל (בכל זאת יום חג). המשכתי על הכביש עוד כמה דקות עד שמצאתי מקום להחנות את הרכב לצד הדרך, ואז התחלתי ללכת לכיוון הכניסה לאתר. בדרך ראיתי את השלט הבא:


השלט מונה כמה מסלולים שונים שנראים קצרים ונחמדים, ולמטה יש מפה שנראית כמו לולאה סביב אגם קטן כלשהו במרכז האתר, כלומר אפשר להשלים סיבוב על השביל ואז להמשיך לכיוון האתר המרכזי. אמרתי לעצמי יאללה והתחלתי ללכת.

השביל לא איכזב בכלל והנוף היה יפהפה!


השביל ממשיך ואני נהנה מהנוף. השביל ממשיך עוד קצת ואני נהנה מהנוף. ועוד קצת, ועוד קצת... ולא נראה שהשביל פונה חזרה. איזו מין לולאה זאת? מבט נוסף על התמונה שצילמתי מקודם וקצת זום מראה שהמפה הקטנה עם מה שחשבתי שהוא לולאה קצרה היא למעשה... מפה של כל אזור מפרץ סן פרנסיסקו. מסתבר שהשביל הזה הוא חלק מרשת שבילים שעוברת דרך היערות, סן פרנסיסקו, אזור South Bay, ממשיכה צפונה עד לאוקלנד ועושה סיבוב ב-North Bay וסוגרת לולאה. אופס.

המשכתי על השביל בתקווה שיום אחד אחזור לציביליזציה והגעתי לכביש שדרכו הגעתי לאתר מלכתחילה, ומשם המשכתי ללכת בחזרה לכיוון האתר. עברו כבר ארבע וחצי שעות ואני קצת צמא, אבל למזלי הציל אותי "גזלן" שהקים דוכן שתיה ופיסטוקים לצד הדרך (להלן "איש הפיסטוקים"). נתתי לאיש הפיסטוקים 20$ בשביל פחית לימונדה קרה ושקית ניילון עם מיקס פירות יבשים (גזלן כבר אמרנו?) ובכוחות מחודשים המשכתי לצעוד עד שהגעתי ל... Muir Woods! היה לגמרי שווה את זה. להלן:






ב-Muir Woods אפשר למצוא עצי Redwood ע-צו-מים בגובה של גורדי שחקים קטנים שצומחים במשך מאות שנים או משהו כזה. אפשר להסתובב שם שעתיים שלמות עם מבט כלפי מעלה ולהתפעל ללא הפסקה. יצאתי עם תחושת אהבה לטבע וצוואר תפוס.

אחד הדברים הנהדרים בקליפורניה הוא הטבע המדהים שנמצא בכל פינה ונגיש לציבור. עשרים דקות נסיעה לשבילים לאופני הרים, ארבעים דקות ליערות, שלוש שעות לסקי. היכן אבקר בפעם הבאה? הישארו עימנו.

פוסטים אהובים מהעבר:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה